פסח ריפקין

כ"ד באלול תרצ"ב - ט' באב תשע"ד
-

פסח נולד בכ"ד באלול התרצ"ב (1932) להוריו יצחק לייב ולאה, בדבלין אירלנד. ברית המילה התקיימה בראש השנה והסנדק היה הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בהיותו בגיל שנה וחצי נפטר אביו, ואימו נותרה אלמנה עם שלושה ילדים, הגדול בן חמש ופסח הקטן. האימא נתמכה בידי משפחתה הגדולה (שהיגרה מליטא) והקהילה.

פסח למד בבית הספר היהודי "ציון", מהגן ועד כיתה ח'. לימים ביקר בבית הספר עם בתו סוניה, ומצא מודל שבנה מפלסטלינה. את חינוכו הדתי קיבל ב'תלמוד תורה'. פסח טען שמי שלמד ב'תלמוד תורה' בדבלין לעולם לא שכח את יהדותו, גם אם לא הקפיד על קלה כבחמורה. תמיד אהב לספר על מעשי הקונדס שלו ושל חבריו. יום אחד הם הסתירו את השוט של המורה בחור הביוב. בהגיעו לגיל מצוות התחננה אימו שהמורה יכתוב את הדרשה, לאחר שסירב בגלל התנהגותו של פסח. פסח התחנך ב'צופים' וב'בני עקיבא', שם בכל יום ראשון היה בוחן על הנושאים שנלמדו.

בית ספר תיכון יהודי לא היה בעיר. פסח למד שנה בבית ספר ציבורי, ובגיל 15 נאלץ לתמוך במשפחה ולעבוד. תחילה תפר מעילי פרווה לנשים, ובהמשך פתח חנות בה תפר חליפות וחצאיות לנשים. שנים רבות נהנתה משפחתו מתחפושות שהכין.

בתשט"ו (1955), בגיל 23, החליט פסח לעלות לארץ לקיבוץ לביא, עם חברו הטוב סי.בי. קינן. בלביא הכיר את פרסי ליקסנברג, ביחד היו "שלישיה", וכך זוכרים אותם עד היום למרות שפסח עזב את לביא מזמן. בקיץ (י' מנחם-אב) תשט"ז התגייסה "השלישייה" לנח"ל.

בתשי"ח (1958) יצא פסח יצא לשליחות 'בני עקיבא' באנגליה, שם התחתן עם ויויאן . בשובם ארצה תחנתם הראשונה הייתה בפרדס חנה, שם היו לויויאן קרובים, ותיקים בארץ.

יצחק מאיר שהיה שליח באנגליה התחיל לנהל את 'ימין אורד', והזמין את פסח לעבוד בהנהלת חשבונות. כך התחילה הקריירה ארוכת השנים שלו בכפר, למעט שנה אחת ב'הודיות' ושנתיים כשליח עלייה באנגליה.

13 שנים ניהל את המטבח ב'ימין אורד' ובתשל"ג יצא לשליחות עלייה בלונדון. גם יצחק מאיר יצא לאנגליה והיה המנהל של פסח גם בשליחות. לאחר כחודשיים פרצה מלחמת יום כיפור, ופסח טיפל במתנדבים שרצו להגיע לארץ. פסח היה ידוע באכפתיות לעולים ויצר קשרי חברוּת לשנים רבות.

בשובם ארצה ול'ימין אורד' מונה פסח לעוזר המנהל יצחק מאיר, קניין ואחראי על פרויקטים מיוחדים. בתפקיד זה ממש פרח, במיוחד בשניים: הראשון - הבאת רופאי שיניים מאנגליה, לטיפולים בהתנדבות בילדי כפרי הנוער הדתיים. חזונו היה שכל תלמיד שמגיע לכפר יסיים את לימודיו בלי בעיות דנטליות. השני - ניהול אולפן הגיור ב'ימין אורד'. פסח נתן את כל כולו לגרים ולתהליך הגיור.

בכל מקום היה פסח אהוב ודאג לצורכי הכלל. ב'ימין אורד' דאג לאורך שנים רבות, לארבעת המינים לכולם, הגעלת כלים, שיעורי תורה לעובדים מדי שבת וכיו"ב. כבש את כולם בהומור. ילדים, צעירים ומבוגרים תמיד הרגישו נוח בחברתו.

כשפרשו לגמלאות החליטו ויויאן ופסח לעבור לאלון שבות. גם באלון שבות היה מעורב עם הבריות, הכיר את כולם, למד דף יומי, הצטרף ל'כולל' שהקים הרב רימון, התנדב בוועד ובארכיון היישוב. רבים נהנים עד היום מעמלו, ככתוב באתר הארכיון: "זכור לטוב חברנו פסח ריפקין ז"ל, שעסק במיון החומרים הארכיוניים של אלון שבות ובסידורם, וסייע מאוד להקמת הארכיון."

בשנותיו האחרונות התמסר פסח ל'פינה החמה' לחיילים, והתמלא גאווה ושמחה כשפינק את כוחות הביטחון בגוש עציון. בהתלהבותו צירף את נכדיו למשמרות ב'פינה החמה'.

פסח נפטר בתשעה באב התשע"ד (2014).

תמונות:

מסמכים: