לאה פריימן

כ' בחשוון תרצ"ד - י"ד באב תשע"ו
-

לאה נולדה בשכונת 'שערי חסד' בירושלים עיר הקודש ת"ו. אביה ר' יעקב זלמן ריבלין ז"ל, תלמיד חכם נעים הליכות, עסק לפרנסתו במסחר, בענווה וביושר לבב. גם במכולת הקטנה ניכרו מידותיו ואהבת החסד שניחן בה. רחב אופקים היה אך בראש ובראשונה בן תורה. אימה רבקה ע"ה לבית הקלמן, בתו של המלמד הירושלמי החשוב ר' אברהם חיים הקלמן ז"ל, עקרת הבית הצנועה שסייעה גם היא בחנות המשפחתית הקטנה. נטועה הייתה לאה באדמתה ובאווירה של ארץ חמדתנו כדור שמיני לבוניה, בחברון ובירושלים.

בצעירותה, עת סיימה לימודי הוראה בסמינר 'מזרחי', סייעה כחלק מתוכנית לאומית, בקליטת עולים בדרום במושב עוזה, בעבודת חינוך והדרכה, במסירות נפש ממש. המגורים היו בתנאים בסיסיים בקושי. העבודה הייתה מאתגרת מאוד, שכן היה צורך ללמד את הילדים לא רק קרוא וכתוב, אלא גם כללי התנהלות והתארגנות בארץ החדשה אליה הגיעו.

לאחר שנישאה לר' אהרן דב פריימן ז"ל, המשיכה לעסוק בחינוך ילדי ישראל הרכים באהבה במשך שנים רבות, בבאר שבע, באופקים ובפרדס חנה. לאה לימדה ילדי כיתות א-ב והקנתה להם ראשית קריאה כמו גם בסיס להרגלי למידה, סדר וניקיון, שליוו ומלווים אותם גם בבגרותם. שמה הטוב הלך לפניה ובוגרים רבים זוכרים אותה שנים רבות לאחר שסיימו את שנות לימודיהם.

לאה רכשה חברות רבות במקומות השונים בהם עברה, תמיד הייתה בעלת אוזן קשבת, מייעצת וחמה, וכך היו גם הן עבורה. כך נוצרו חברויות מופלאות של שנים רבות וטובות שהמשיכו עד זקנה ושיבה.

ביתה היה מבצרה, טיפחה היא אותו בחריצות, וניתן היה לראות את ההשקעה בכל פינה. השקעה המלווה בחום אנושי פשוט ובחשיבה יצירתית.

כל השנים מאז שעזבו את ירושלים חלמו לאה ואהרן דב לשוב אליה. לאה חלמה והתפללה, התפללה וחלמה.

המעבר לאלון שבות היווה נקודת ציון מיוחדת והגשים את חלומם בראותם בגוש עציון חלק מירושלים רבתי. לקהילתיות המשפחתית של היישוב ייחלה שנים רבות, וב"ה זכתה לכך. יחד עם המעבר, חלום נוסף הגשימה בטיפוח גינה קטנה וססגונית בחצר ביתם.

לאה הייתה רעיה, אם וסבתא מסורה, אהובה ואוהבת.  ביתם היה פתוח לכול, ותמיד קיבלו את פני האורחים ניחוחות מזמינים של מאפה או תבשיל, אוזן קשבת ונתינה עד בלי די. אִמרה הייתה שגורה בפיה ש"אם יש מקום בלב - יש מקום בבית", וכך התרחבו להם כותלי הבית ולא אמר אדם צר לי המקום.

לאה אהבה ללמד, אהבה ללמוד, אהבה והוקירה את לומדי התורה, וכך גידלה את ילדיה.

"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מִכרה". הזוגיות המיוחדת ששררה בינה לאהרן דב הייתה לשם דבר, שרבים מחוץ לבית כמו גם בני המשפחה עצמה ראו, למדו ומשתדלים ליישם בחיי היום יום. זוגיות מופלאה שגם בלכתו של אהרן דב ז"ל בז"ך טבת התשע"ג המשיכה דרך געגועיה העזים.

לאה נפטרה שלוש שנים אחר אהרן דב, בי"ד במנחם אב התשע"ו, והשאירה למשפחתה מורשת של אהבת ד' ואהבת האדם, נתינה, חריצות והתמדה. למחרת, בט"ו באב, ליוו אותה רבים למנוחת עולמים בבית העלמין בגוש עציון. ביום מיוחד זה התאחדה נשמתה עם נשמת בעלה שבוודאי חיכה לה לקבל פניה.

ת.נ.צ.ב.ה

תמונות: