רות אלוש

רות נולדה באנגליה בשלהי מלחמת העולם השנייה (י"ד בתשרי תש"ו, 21 בספטמבר 1945) להוריה קרל ורחל נוימן ז"ל. כשהייתה בת שלוש, עברה המשפחה לגור בצרפת, קודם בפרבר ואחר כך בבירה פריס עצמה.

המצב הכלכלי של המשפחה לא היה מזהיר, והדירה הייתה צפופה להורים וחמישה ילדים. בגיל תשע הגיעה רות לסניף 'בני עקיבא' קרוב לביתה, והתחילה לבלות בתנועה מיטב זמנה ולקלוט את ערכיה. עם השנים, הפכה רות לפעילה מרכזית ב'בני עקיבא' בפריס כמדריכה ומארגנת פעילויות מגוונות. רות התעקשה להגיע לבית ספר תיכון יהודי, שדרגה את רוח היהדות במשפחה והשפיעה גם על האחיות והאח הצעירים יותר, כך שלבסוף גם הם וגם ההורים עלו ארצה.

ב'בני עקיבא' פגשה רות את מתתיהו אלוש והם התחילו לתכנן עתיד משותף בארץ הקודש. בסיום לימודי התיכון, היה עליה לבחור מקצוע. רות בחרה להיות אחות, מקצוע שיש בו קשר חברתי, עזרה לזולת וביקוש בכל מקום. רות בחרה להתלמד בבית חולים מחוץ לעיר עם זמן נסיעה ארוך (רכבת תחתית, רכבת עילית ואוטובוס) הלוך וחזור, מאחר ששם לא עבדו בשבתות והלימוד היה בחינם, בתנאי שיעבדו במקום זמן מה בתום הלימודים.

בשבט תשכ"ז (ינואר 1967) נישאו רות ומתתיהו והבן הבכור אמנון נולד בגולה. בי"ז באלול תשכ"ח (10/09/1968) עלתה המשפחה הצעירה לארץ, לישיבת 'כרם ביבנה'. מתתיהו למד בישיבה שנתיים ורות מצאה עבודה במרפאת קיבוץ יבנה הסמוך. אז נולד הבן השני, עוזיאל. לקראת סוף התקופה, קיבלו רות ומתתיהו הצעה להירשם ליישוב חדש, אלון שבות. מאחר שרות הייתה מועמדת לעבוד במקום כאחות, המשפחה התקבלה, אבל הדירה המיועדת לא הייתה מוכנה. המשפחה עברה בינתיים למושב נחלים, שם עבדה רות כאם בית בישיבה התיכונית, ובזכות זה זכתה בדירת שרד; צריף ישן עם הרבה מקקים. שם נולד הבן השלישי יגאל.

בחורף תשל"ב, ביום האחרון של שנה 1971, עזבה המשפחה את נחלים ונכנסה לדירתה באלון שבות, כאשר עדיין אין חיבור לחשמל ולמים, וכך הפכה לאחת המשפחות הראשונות שלא קשורות לישיבת 'הר עציון'. רות התחילה לעבוד מיד, כאחות הראשונה במרפאת קופת-חולים במקום, שם היא עבדה 35 שנים עד שיצאה לגמלאות והפכה ל"אחות המיתולוגית" של אלון שבות. עם השנים נולדו עוד שני בנים, יוחאי ועודד.

רות הייתה פעילה מאוד, נסעה במכונית הקטנה שלה לשיעורי התעמלות פה ולהרצאות שם, יותר מכול אהבה את החוגים לריקודי עם, שם מצאה גם חילוץ עצמות וגם מסגרת חברתית חמה.

בשלהי שנות הארבעים שלה, מצאה את הזמן לעשות תואר ראשון במדעי החברה במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. עם היציאה לגמלאות, הוסיפה פעילות חברתית כהנה וכהנה: סיוע לילדים מיוחדים בראש צורים, ביקורים אצל זקן גלמוד בירושלים, סעדה חברות חולות, ועוד. באלון שבות יזמה רות את "חוג מברכי החודש"; קבוצת שכנים שמארחים איש את רעיו לפי התור כל חודש בסעודת ליל שבת 'מברכים'.

בתשע"ב (2012) התגלה אצלה סוג של סרטן הקשור למח עצם. התחילו טיפולים מתישים, אך רות לא ויתרה על הפעילויות שלה והמשיכה כמעט כרגיל.

בכ"א בתמוז תשע"ח (4 ביולי 2018), נפטרה רות בביתה, אחרי שנפרדה מהמשפחה ומהחברים הטובים מאלון שבות. רות נטמנה בבית העלמין האזורי בגוש עציון.