שלומית ברוכי

שלומית נולדה בי"ב באב תש"ה (22/7/1945) להוריה מנחם ולאה ראו ז"ל בקיבוץ בארות יצחק בנגב, סמוך לרצועת עזה. הוריה היו ממייסדי הקיבוץ. תנאי החיים בנגב היו קשים, ובתש"ח, כששלומית הייתה כמעט בת שלוש, עברה משפחת ראו לכפר פינס.

שלומית למדה בבית הספר היסודי בכפר פינס והייתה חניכה בתנועת 'בני עקיבא'. את לימודי התיכון עשתה בבית הספר 'תחכמוני' בחדרה, ובמקביל הדריכה ב'בני עקיבא' בכפר פינס.

בסיום לימודי התיכון התגייסה שלומית לנח"ל במסגרת גרעין 'עלומים'. בהיאחזות 'מעלה הגלבוע' – בה ישב הגרעין על הגבול  של אותם ימים - נוצר הקשר עם יאיר ברוכי בן גדרה. באלול תשכ"ו, לאחר שירותם הצבאי, ולאחר הכשרה בקיבוץ סעד, הקימו חברי הגרעין את קיבוץ עלומים בנגב המערבי, על גבעה הצופה אל שרידי בארות יצחק הישנה, בה נולדה שלומית וצעדה את צעדיה הראשונים.

בט"ו באב תשכ"ז נישאו יאיר ושלומית בקיבוץ עלומים, וחיו בו עד שנת תשל"א, שם נולדו שני ילדיהם הראשונים: תמר ויוסי. הם נרשמו לישוב החדש אלון שבות שעמד לקום בגוש עציון,  אך מאחר שטרם הושלמו בתי המגורים, עברו לשנה אחת להיאחזות נח"ל־על ברמת הגולן (כיום מושב אליעד) שם הועסק יאיר כמדריך חברתי. בחנוכה תשל"ב עברה משפחת ברוכי הצעירה לאלון שבות, והייתה המשפחה השנייה שהגיעה לישוב, אחרי רבני ישיבת 'הר עציון' והתלמידים שאכלסו את הבתים הראשונים. באלון שבות נולדו ליאיר ולשלומית שלושה ילדים נוספים: ארז, שאולי ואריאל.

בכל שנותיה באלון שבות הייתה שלומית פעילה בקהילה. היא הייתה חברה בוועדות, ארגנה אירועים ופעילויות, והיה אכפת לה מכל מה שקורה בישוב. לקראת החגים, פעמיים בשנה, הייתה מצחצחת את כלי הכסף שעל ספרי התורה בבית הכנסת של הישוב. שלומית יזמה את הקמת ארכיון הישוב והתחילה באיסוף החומר למטרה זו.

שלומית אהבה מאוד את ארץ ישראל. היא אהבה לקרוא, ללמוד ולחקור על ארץ ישראל, ויותר מכל אהבה לטייל בארץ. הייתה לה אהבה מיוחדת לפרחי ארץ ישראל וצמחיה, גילתה בקיאות בהם ובשמותיהם, והתלהבה בכל פעם שראתה בצד הדרך פרח או צמח מיוחד.

בשנת תשנ"ה, לאחר פרישתה מהעבודה בבנק המזרחי באלון שבות (שם עבדה כשלוש עשרה שנה), ולאחר שהילדים גדלו ועזבו את הבית, החלה ללמוד באוניברסיטת בר־אילן לתואר ראשון בלימודי ארץ ישראל. לאחר סיום לימודיה ב'בר־אילן' עבדה ב'יד בן צבי' בירושלים בעריכת ספרי לימוד ללימודי ארץ ישראל, וכן גם במכללת 'הרצוג', שליד ישיבת הר־עציון באלון שבות, כספרנית. באותה תקופה ארגנה שלומית במשך כמה שנים קורסים בידיעת הארץ, ששילבו לימוד וסיור בכל רחבי הארץ. בקורסים אלה השתתפו חברות רבות שלה מאלון שבות, שהפכו עם הזמן לקבוצה מגובשת שהמשיכה ללמוד ולטייל שנים רבות.

שלומית זכתה לראות את ילדיה מקימים משפחות, והייתה סבתא אוהבת ומעורבת בחיי נכדיה.

בשלהי תשס"ה, סמוך ליום הולדתה השישים, התגלתה אצל שלומית מחלת הסרטן. שלוש שנים נלחמה במחלה באמונה גדולה ובגבורה. בכ"ג באלול תשס"ח (23/9/2008) השיבה את נשמתה לבוראה בביתה באלון שבות, והובאה למנוחות בבית העלמין האזורי בגוש עציון.