ויויאן ריפקין

-

באנו, ראינו, נשארנו

הגענו לאלון שבות בשנת תש"ס, 2000.

 

משפחה זה הכול

יש לנו שני בנים בארץ ובת באוסטרליה, נכדים ונינים פה ושם. פסח ז"ל ואני גרנו ועבדנו בימין אורד ארבעים שנה. לאחר שיצאנו לגמלאות עברנו לאלון שבות .

 

חוק הדתיים השלובים

אפרים בננו ומשפחתו גרים באלון שבות.

 

העבודה היא חיינו

בימין אורד עבדתי בחינוך וניהול. פסח ז"ל היה עוזר למנהל הכפר וניהל פרויקטים שונים.  

 

זה מרגש גם אותנו

ב"ה היו אירועים מרגשים רבים, נכדים בני מצווה ובנות מצווה. מרגש במיוחד היה כאשר הנכדים קראו את פרשת בר המצווה מספר תורה שהיה קבור באדמה בגרמניה במשך המלחמה, והבאנו אותו לכאן.

 

המתנדבים בעם ברכו ה'

עבדתי בהתנדבות במועדון גיל הזהב ובקבוצות 50+ בטכנולוגית המידע, וגם בשל"ם בחינוך. פסח ז"ל עזר בכל מה שיכול היה ובין השאר הקים וסידר את ארכיון אלון שבות.

 

אחד יחיד ומיוחד

הייחוד של אלון שבות הוא באהבת התורה ואהבת הרֵע ובמיוחד הדאגה והעזרה ההדדית.

 

שינוי לטובה

חינוך ילדים להתחשבות בזולת וכבוד לבית הכנסת, בבית הכנסת החדש.

 

הבה נאחל

התיישבות טובה בבריאות טובה לאורך ימים.